אפתח בכך שאצהיר שאני מאמינה בכל ליבי שתם זמנן של שעות המחנך המתנהלות באופן לוקוצנטרי.
ילדינו חשופים כיום למסרים המסתייעים בכל דרך אלקטרונית זמינה. לדוגמה,ב - facebook קיימת אפשרות לבצע תיוג של כל תלמיד בכיתה או חבר בקבוצה (תלוי כיצד מוגדרת היחידה החברתית). תלמידים מגיל צעיר ביותר מודעים לאפשרות הזאת ועושים בה שימוש נרחב (ולעיתים יוצרים "תמונת עולם" שאינה ידועה להורים, מחנכים וכו).
מעורבות יעילה בתהליך החינוכי מחייבת שליטה במגוון דרכי התקשורת של החניך.
השימוש ברשתות החברתיות ומהן ברשת facebook הוא אחת הדוגמאות לכך. ההסבר לכך נעוץ במגוון רכיבי התקשורת שלה, בזמינותה, בפופולריות שלה ובהיות הממשק שלה ידידותי ומזמין למשתמש. למחנכים מבינינו ומביניהם לאלה שמכירים היטב את מאפייניה של facebook יהא זה טבעי לייחס לרשת זאת תכונות של כלי תקשורת רב עוצמה: 1. חוצה את גבולות כיתת האם וגבולות הגיל והזמן, 2.רב מסגרתי ורב תרבותי ובקיצור - תהליך אסינכרוני מובהק שמזמן מפגש של סוכני חינוך שונים (הורים, מחנכים, מדריכים, בעלי פרופסיה מבוססת עניין וכו).
אדגים כיצד ניתן לדעתי להוליך מהלך חינוכי שנושאו - "נהיגה זהירה". זהו נושא שנבחר לשמש כדוגמה בגלל היותו בעל ערך חינוכי רב וככזה מתבקשת עבורו תהודה רבה.
לא אמנה כאן בפירוט את כל השלבים של בניית התוכנית לנושא(רציונאל, מטרה, שיטה וכו). אציין מספר עקרונות בלבד:
1. מובילי המהלך יהיו אלה שיוחלט עליהם במסגרת החינוכית הקיימת(מורה, מחנך, נציגות כיתתית, נציגי הורים וכו).
2.המטרה המרכזית - ליצור אצל התלמיד (החניך ) תהודה נפשית עמוקה לנושא תרבות הנהיגה בישראל וזאת ע"י מעורבות בשיח ברשת facebook תוך ניצול מאפיינים ידועים של הפלטפורמה המדוברת. מאפיין ראשון הוא היכולת לפתוח "כרטיסיה" לרעיון ולא רק לאדם.
3. לפי דעתי מן הראוי להדגיש את "ההיבט הפסיכולוגי של הנהיגה בפריזמה "פסיכואלניטית-מערכתית". בבסיס הדברים עומדת השערה שנהיגה איננה רק פעולה פונקציונלית ברכב. הנסיעה במכונית מייצגת במקרים רבים את התנהלותו של הפרט בעולם ובסביבה החיצונית, אל מול הסכנות וההזדמנויות שבחוץ, אל מול התוקפנות החיצונית והפנימית, אל מול הקונפליקטים עימם הוא מתמודד"(מתוך המאמר "פסיכואנליזה - נהיגה: תפקיד ופנטזיה על הכביש / היבטים פסיכולוגיים במניעת תאונות דרכים, אורן קפלן, סילויה זילברמן, רינת אלון, ויורם גלי).
הדגש פסיכואלניטי-מערכתי כזה יגרום לתגובות מגוונות שבבסיסן מרכיב ההזדהות האישית. כאן במידת הצורך יש ליצור גירוי מונחה מתאים שיגרום לחשיפה של תרבות הנהיגה של המשתתפים בתוכנית ברשת.
אמנה מספר קטן של רעיונות להנחיה בדגש קבצי מדיה שונים (תמונה,קול - בכל הפורמטים ש facebook מאפשרת) :
א. העלאת קדימונים של סרטי אנימציה שעוסקים בנושא תרבות נהיגה למשל כמו אלה ביוטיוב (אשמח להפנות לקישורים מתאימים לפונים המעוניינים בכך)
ב. הומור שקשור לנושא - קריקטורות, בדיחות
ג. חוקי תנועה ותמרורים יצירתיים
ד. סרטונים שצולמו ברכב, בשעת שעור נהיגה
ה. בניית "לוח תיוג" לנהגים
ו. בניית רשימת רעיונות לשיפור בטיחות נהיגה (חגורות בטיחות יצירתיות)
ז. מתן חיזוקים לסוגיהם מתוך מה שנמצא בפייסבוק
כפי שהערתי כבר למעלה, לדעתי רצוי מאד לזהות מתוך הקבוצה נציג שיש לו את הידע והיכולת להוביל את המהלך. אולי גם יותר מנציג אחד אבל בהיררכיה ברורה כולל חלוקת תפקידים. במפגש עם הנציגים ניתן להציג תוכנית קיימת (אם למחנך יש כבר ראשי פרקים מוכנים )תוך כדי הקשבה אמיתית לצרכים של הקבוצה.
לשאלה כיצד פורסים את המהלך על פני ציר הזמן התשובה היא - כדאי להציג את התוכנית בשלב מוקדם של שנת הלימודים ולתת זמן למהלך לחלחל וליצור תגובה. לפי עוצמת התגובה כדאי להחליט על השלב הבא: ליצור גירוי מונחה או להסתפק במה שיש ולסכם את הנעשה בדיון ברשת.
ההחלטה האם וכיצד להתערב צריכה להעשות בשלב שבו מעלים את הרעיון לרשת כדי לשמור על מסגרת חינוכית מוסכמת על מובילי התוכנית.
סיכום המהלך יעשה ע"י שאלון שיבדוק האם חל שינוי בעמדות הנהג הצעיר ומהו השינוי.
ילדינו חשופים כיום למסרים המסתייעים בכל דרך אלקטרונית זמינה. לדוגמה,ב - facebook קיימת אפשרות לבצע תיוג של כל תלמיד בכיתה או חבר בקבוצה (תלוי כיצד מוגדרת היחידה החברתית). תלמידים מגיל צעיר ביותר מודעים לאפשרות הזאת ועושים בה שימוש נרחב (ולעיתים יוצרים "תמונת עולם" שאינה ידועה להורים, מחנכים וכו).
מעורבות יעילה בתהליך החינוכי מחייבת שליטה במגוון דרכי התקשורת של החניך.
השימוש ברשתות החברתיות ומהן ברשת facebook הוא אחת הדוגמאות לכך. ההסבר לכך נעוץ במגוון רכיבי התקשורת שלה, בזמינותה, בפופולריות שלה ובהיות הממשק שלה ידידותי ומזמין למשתמש. למחנכים מבינינו ומביניהם לאלה שמכירים היטב את מאפייניה של facebook יהא זה טבעי לייחס לרשת זאת תכונות של כלי תקשורת רב עוצמה: 1. חוצה את גבולות כיתת האם וגבולות הגיל והזמן, 2.רב מסגרתי ורב תרבותי ובקיצור - תהליך אסינכרוני מובהק שמזמן מפגש של סוכני חינוך שונים (הורים, מחנכים, מדריכים, בעלי פרופסיה מבוססת עניין וכו).
אדגים כיצד ניתן לדעתי להוליך מהלך חינוכי שנושאו - "נהיגה זהירה". זהו נושא שנבחר לשמש כדוגמה בגלל היותו בעל ערך חינוכי רב וככזה מתבקשת עבורו תהודה רבה.
לא אמנה כאן בפירוט את כל השלבים של בניית התוכנית לנושא(רציונאל, מטרה, שיטה וכו). אציין מספר עקרונות בלבד:
1. מובילי המהלך יהיו אלה שיוחלט עליהם במסגרת החינוכית הקיימת(מורה, מחנך, נציגות כיתתית, נציגי הורים וכו).
2.המטרה המרכזית - ליצור אצל התלמיד (החניך ) תהודה נפשית עמוקה לנושא תרבות הנהיגה בישראל וזאת ע"י מעורבות בשיח ברשת facebook תוך ניצול מאפיינים ידועים של הפלטפורמה המדוברת. מאפיין ראשון הוא היכולת לפתוח "כרטיסיה" לרעיון ולא רק לאדם.
3. לפי דעתי מן הראוי להדגיש את "ההיבט הפסיכולוגי של הנהיגה בפריזמה "פסיכואלניטית-מערכתית". בבסיס הדברים עומדת השערה שנהיגה איננה רק פעולה פונקציונלית ברכב. הנסיעה במכונית מייצגת במקרים רבים את התנהלותו של הפרט בעולם ובסביבה החיצונית, אל מול הסכנות וההזדמנויות שבחוץ, אל מול התוקפנות החיצונית והפנימית, אל מול הקונפליקטים עימם הוא מתמודד"(מתוך המאמר "פסיכואנליזה - נהיגה: תפקיד ופנטזיה על הכביש / היבטים פסיכולוגיים במניעת תאונות דרכים, אורן קפלן, סילויה זילברמן, רינת אלון, ויורם גלי).
הדגש פסיכואלניטי-מערכתי כזה יגרום לתגובות מגוונות שבבסיסן מרכיב ההזדהות האישית. כאן במידת הצורך יש ליצור גירוי מונחה מתאים שיגרום לחשיפה של תרבות הנהיגה של המשתתפים בתוכנית ברשת.
אמנה מספר קטן של רעיונות להנחיה בדגש קבצי מדיה שונים (תמונה,קול - בכל הפורמטים ש facebook מאפשרת) :
א. העלאת קדימונים של סרטי אנימציה שעוסקים בנושא תרבות נהיגה למשל כמו אלה ביוטיוב (אשמח להפנות לקישורים מתאימים לפונים המעוניינים בכך)
ב. הומור שקשור לנושא - קריקטורות, בדיחות
ג. חוקי תנועה ותמרורים יצירתיים
ד. סרטונים שצולמו ברכב, בשעת שעור נהיגה
ה. בניית "לוח תיוג" לנהגים
ו. בניית רשימת רעיונות לשיפור בטיחות נהיגה (חגורות בטיחות יצירתיות)
ז. מתן חיזוקים לסוגיהם מתוך מה שנמצא בפייסבוק
כפי שהערתי כבר למעלה, לדעתי רצוי מאד לזהות מתוך הקבוצה נציג שיש לו את הידע והיכולת להוביל את המהלך. אולי גם יותר מנציג אחד אבל בהיררכיה ברורה כולל חלוקת תפקידים. במפגש עם הנציגים ניתן להציג תוכנית קיימת (אם למחנך יש כבר ראשי פרקים מוכנים )תוך כדי הקשבה אמיתית לצרכים של הקבוצה.
לשאלה כיצד פורסים את המהלך על פני ציר הזמן התשובה היא - כדאי להציג את התוכנית בשלב מוקדם של שנת הלימודים ולתת זמן למהלך לחלחל וליצור תגובה. לפי עוצמת התגובה כדאי להחליט על השלב הבא: ליצור גירוי מונחה או להסתפק במה שיש ולסכם את הנעשה בדיון ברשת.
ההחלטה האם וכיצד להתערב צריכה להעשות בשלב שבו מעלים את הרעיון לרשת כדי לשמור על מסגרת חינוכית מוסכמת על מובילי התוכנית.
סיכום המהלך יעשה ע"י שאלון שיבדוק האם חל שינוי בעמדות הנהג הצעיר ומהו השינוי.
רות מור, מרכזת הביולוגיה, מורה לביולוגיה ומחנכת בחטיבה העליונה של ביה"ס הריאלי העברי בחיפה עד שנת 2001
בעלת תואר ראשון במדעי החיים ותואר שני בפסיכולוגיה של החינוך
בעלת תואר ראשון במדעי החיים ותואר שני בפסיכולוגיה של החינוך
